סרוסי משה נ' לאומי קארד בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעה על סך 13,250 ₪, בגין 3 רכישות בעסקו של התובע שלא כובדו על ידי חברת האשראי מטעם הנתבעת.

2.כפי שהובהר היטב על ידי נציג הנתבעת, ישנם שני דרכים לאישור עסקאות אשראי. הדרך הרגילה היא באמצעות מכשיר אוטומטי אשר עם העברת כרטיס האשראי מקבלת העסקה מספר אישור מחברת האשראי, כאשר מספר האישור הוא שונה בכל עסקה ועסקה. הדרך השנייה היא באמצעות הקשה ידנית של מספר אישור העסקה, מספר שונה לכל עסקה ועסקה המתקבל טלפונית מחברת האשראי.

3.בענייננו טוענת הנתבעת כי העסקאות הן ידניות שלא עברו באופן אלקטרוני ולא קיבלו את אישור הנתבעת לביצוען.

4.לתמיכה בעמדת הנתבעת ניתן לראות על גבי השוברים שצורפו לכתב התביעה במפורש כי נרשם בהם "ידני" וגם המספר של אישור העסקה הוא מספר זהה לכל שלוש העסקאות שהוא חלק ממספרו של כרטיס האשראי ואין מדובר במספר נפרד לכל עסקה, כפי שאמור להיות אם אכן מתקבל אישור כדין לגבי העסקה.

5.במהלך הדיון המציא התובע קבלה של עסקה אחרת שכן אושרה, ועל אותה קבלה לא רשום "ידני" אלא רשום "חברה", עם מספר אישור, משמע העסקה אושרה על ידי החברה.

6.לפיכך אני מקבל את טענת הנתבעת כי שלוש העסקאות נשוא תובענה זו, לא עברו במערכת האוטומטית ולא קיבלו אישור כפי שעסקאות צריכות לקבל אישור באמצעות המערכת האוטומטית או באמצעות הטלפון.

7.אשר על כן אני דוחה את התביעה, אולם בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תש"ע, 20/05/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: